ארנון יפה

"ככה זה בחיים… או שאולי יכול להיות אחרת?"
עבודה, משפחה, מְחֻיָּבוּיוֹת – ימים שעוברים בְּמֵרוֹץ החיים.
רגעים קטנים של שמחה, אבל בעיקר דברים ש"צריך" וש"אין ברירה".

ואולי… אולי עמוק בפנים יש בך קול קטן שלוחש:

• אולי זה לא חייב להיות ככה?
• אולי אפשר להגשים את החלום?

אני מכיר את המקום הזה. גם אני הייתי שם – עמוק בתוך הַמֵּרוֹץ, בתחושה ש"ככה זה בחיים". אבל תמיד היה בי ניצוץ של תקווה שאפשר אחרת, לו רק ידעתי את הדרך.

וכשהייתי מוכן, המורה הופיעה. כי לפעמים, כדי לראות באמת – צריך מישהו שיחזיק לנו מראה. מישהו שיאפשר לנו להקשיב אחרת, לראות את מה שסמוי מעינינו ולשאול שאלה נכונה שתפתח לנו דלת.

לא במהפכות גדולות, לא בהחלטות דרמטיות – אלא בתהליך של הקשבה, התבוננות ושאילת שאלות:

• מה חשוב לי?
• איזה אדם אני רוצה להיות?
• איזה חיים אני רוצה לחיות?

אני מאמין – שלכל אחד ואחת יש את התשובות המדויקות עבורם.
בין אם אנחנו מנהלים ארגון, מקימים סטארטאפ או פשוט מחפשים איזון ומשמעות בחיינו האישיים,
התשובות שם, בתוכנו, מחכות שנקשיב להן ברכות ובסבלנות.
אבל כדי להגיע אליהן, לפעמים צריך יד מכוונת, עין שרואה אותנו מזווית אחרת, ומישהו שמאמין בנו גם כשאנחנו עוד לא בטוחים.

זה הפך לייעוד שלי – ללוות אחרים במסע שלהם.
לא להכתיב דרך, לא לתת תשובות מבחוץ, אלא להיות שם – כדי לאפשר את המרחב שבו התשובות מתגלות. עם הכלים, הידע והניסיון שאספתי בדרכי.
ובעיקר עם הרבה הקשבה, אהבה וחמלה.

לפעמים, כל מה שצריך זה ניצוץ של תקווה – כדי להצית אש גדולה.